85 השפה העברית : מוצאה, מעמדה ותפקידה התרנגולים והתרנגולות, וכן נקרא דכה כי הם נדכאים בין הירכיים כטעם 'לֵב 31 נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה' . בקטע זה ניסח כספי, בלי משים, את נקודת המחלוקת בינו ובין הרמב"ם . כספי, שדבק בשיטתו של אפלטון, טען כי המילים העבריות מורות על מהות המסומן ולכן כל שם 32 הניתן בעברית, אף 'לדבר כעור', מלמד על המסומן או על תופעות הקשורות אליו . בדוגמה שלעיל, מסביר כספי כי כלי הזרע נקראים 'ביצים' משום צורתם — עגולים כביצי התרנגולת ; הם נקראים 'דכה' מלשון שבירה ולחיצה, להורות על הילחצות הביצים בין ירכי האדם . נתינת שמות לכל איברי הגוף, גם הנחותים שבהם, היא עיסוק במדעי הטבע, משום שהשם מלמד על הנתונים של המסומן . לא זו בלבד שנתינת השם אינה דבר 33 מגונה — שלא כפי שסבר הרמב"ם — אלא היא דבר נצרך וחיובי . כספי לא הסתפק בכך . לדעתו, גם אם הייתה הלשון הסכמית בלבד ונטולת קשר תבוני בין המסמן למסומן, היו בעלי הלשון צריכים לתת שם לכל דבר — מופשט, מוחש ואף 'כעור', כלשונו : ואִלו הניחו ליתר הדברים שמות מונחים מיוחדים מבלי הוראתם לטבע או לאחד ממקריו, וכמו שהוא בלשון רומי, הנה נהגו כמו כן בש...
אל הספר