המדקדקים בלטינית

השפה העברית בראי חכמת ההיגיון 58 במילה עצמה, לפי חלקי הדיבר השונים ; החלק השלישי עוסק ביחידות הגדולות מן המילה, כגון מליצות וניבים . קהל היעד של החיבורים הללו היה תלמידים ששפת אמם לטינית, ששלטו בשפה ולמדו טקסטים ספרותיים . המידע בחיבורים אלו אינו מושלם, שכן הוא הביא בחשבון ידיעה בסיסית של הלומדים . החיבורים הללו נועדו לספק לתלמידים מושגים בסיסיים שבאמצעותם יוכלו למיין את השמות למחלקות רבות באופן הנשען על הוראת השמות . למורפולוגיה של הגזירה ניתן משקל גדול יותר מלמורפולוגיה של הנטייה, שכן לגזירה יש השלכות סמנטיות . 'כל הספרים מסוגה זו נכתבו במבנה אחיד לפי כללי הדיאלקטיקה, ובכל פרק הגדרה, רשימת תכונות, דיון בכל תכונה, דוגמאות 60 והערות נוספות . כוונת המחברים היא לחקות במבנה החיבור את מבנה השפה . ' פריסקיאנוס במאה החמישית ובמאה השישית לספירה נכתבו חיבורים דקדוקיים בסוגת ה- Regulae — 'כללים', 'תבניות' . מטרתם של חיבורים אלה הייתה הפוכה ממטרתם של ספרי דונטוס, והם נועדו לתושבי הארצות שנשלטו על ידי האימפריה הרומית . תושבים אלו לא ידעו לטינית על בורייהּ, וביקשו לקנות להם את השפה כחלק מתהליך ההי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן