39 פתח דבר – צְאֶינָה וּרְאֶינָה (1930)

ת ר ג ו מ י ם 413 פתח דבר מעמדה של האִשה בחיים היהודיים מעולם לא היה סוגיה שהתפתחה בצורה הרמונית והגיונית לגמרי . האִשה זכתה אמנם להכרה על פי התפקידים שהעניק לה הטבע כאשת איש וכאֵם ; היא השומרת על הבית שבלעדיה אי אפשר, וכללי הפולחן של משק הבית היו מופקדים בידיה עד לפרט הקטן ביותר מתוך אמון בתחושת החובה הדתית שלה ; היא גם משמשת כיועצת וכשותפה נבונה וחרוצה לצִדו של בעלה — אבל מעבר לכך, כלומר מעבר למעגל הרוחני הצר שבגבולותיו היא הוחזקה על ידי הגבר — לא היו כישוריה אמורים להתפתח . לא זו בלבד שמטעמי צניעות היה עליה להישאר מחוץ למרכזי הלמידה וההוראה של הגברים, אלא שנאסרה עליה הכניסה למרכזים אלה אפילו כמאזינה שאינה פוצה פה, כדי לא להפריע לריכוז הרוחני הטהור של הגבר ולהתרוממות הרוח שלו בשעת הלימוד ; יתר על כן, מעולם לא חשבו שהאִשה ראויה דיה ובשֵלה דיה להתוודע אל שִפעת הקניין החשיבתי היהודי-דתי . על האִשה היהודייה לחיות על פי התורה רק מכוח המסורת ומבלי שהיא מכירה אותה — מנהג משונה, המטיל את צִלו הרה-הגורל עד לתקופתנו אנו . ספרות הפולקלור היהודית מדגישה בנאיביות גדולה את הרוחניות המרוסנת הזאת של...  אל הספר