27 על שאלת המוסר המיני (1907)

314 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה הדתי . לעומת זאת מייחסת היהדות חשיבות רבה לתפקידיה הפיזיים, המיניים . לראָיָה, נשים המצליחות לממש את מיניותן באמצעות הולדת צאצאים זוכות להערכה, אך לא כן נשים רווקות או נשים נשואות שלא הביאו ילדים לעולם . על פי הניתוח של פפנהיים, ליחס מעין זה אל הנשים יש השלכות הרות גורל : האִשה נותרת חלשה, חסרת יכולת הכרעה עצמית, ועל כן פגיעה . בעיקר היא לומדת שרק דרך מימוש מיניותה היא עשויה להגיע למעמד כלשהו בחברה, שהרי הפן הרוחני שלה אינו זוכה כלל לעידוד . טענות אלה כלפי היהדות היו קשות ועוררו פולמוס של ממש . אף על פי שכבר קודם העלתה פפנהיים אמירות ברוח דומה, עתה נאמה כמנהיגה של ארגון נשים ארצי בפני קהל גדול ודבריה זכו לתהודה הרבה מעבר לאולם הדיונים . התגובות היו נזעמות, במיוחד בקרב היהדות האורתודוקסית . אמנם בנאומה ביטאה פפנהיים יחס חיובי לאורח החיים המסורתי, אך דבר זה לא הועיל לה, ועמדתה נתפסה כעמדה 'לוחמנית ביהדות המסורתית . התבטאויותיה ב- 1907 הביאו לעימות קשה בין פפנהיים ואיגוד הנשים לבין האורתודוקסיה, כפי שלא הביא עצם ייסוד האיגוד שלוש שנים לפני כן . אמירותיה אף היו תמרי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל