220 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה השטחי וחסר התועלת לטענתה שקיבלו בבתי הספר לבנות ממשפחות אמידות . חינוך זה החדיר בהן יחס שלילי לעבודה והישגו העיקרי היה להפוך את הנשים ל"חפץ מותרות" בעיני עצמן ובעיני בני משפחתן, או לנטל על הסובבים אותן . ואילו פפנהיים שאפה לחולל שינוי תודעתי בקרב הנשים הבורגניות, לחסל את הבטלה, לעודד חריצות ולטפח את ההבנה כי כל אדם, גבר או אִשה, עשיר או עני, חייב להיות מועיל, כל אחד בדרכו, כל אחת בדרכה . שתי נקודות העולות מן המאמר מצביעות על מידה של שמרנות . נקודה אחת היא הקשר ההדוק שקושרת פפנהיים בין נשים לבין עיסוקים מסוימים, כגון עבודות בית ועזרה לזולת, קשר שנראה שמרני למדי מפרספקטיבה פמיניסטית עכשווית . אמנם פפנהיים מרחיבה את תחומי העיסוק של הנשים וכוללת בהם גם מקצועות חדשים לעומת העבר, ואמנם אחת ממטרותיו של החינוך במקצועות הבית שהיא מבקשת להקנות לנשים מן המעמדות הגבוהים היא לחשוף אותן למצוקותיו של המעמד הנמוך ולהכין אותן למעורבות חברתית מסוג חדש בעתיד, אולם אין בדבריה כל ערעור על חלוקת התפקידים המגדרית . עמדה זו אינה חריגה בזרם המרכזי של הפמיניזם בתקופתה . הנקודה השנייה שאפ...
אל הספר