208 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה האמידים לא רק מרחיקים אותם מחוויית ילדות טבעית כביכול, אלא יוצרים הפרדה בינם לבין ילדים מן המעמדות הנמוכים, הפרדה שלא הייתה חייבת להתקיים . פגם חמור במיוחד שהיא מזהה באופן גידול הילדים ובתפיסות חינוכיות שרווחו בימיה, שגם לו השלכות שליליות על החברה בכללותה, הוא ההעמדה המוגזמת של הילד כמושא לטיפוח, להתבוננות ולשיח מתמיד והאינדיווידואליזם הנובע מכך, העומד בניגוד לערכים של אחריות חברתית וקהילתיות ( ערכים שפפנהיים קידמה בכתבים אחרים ) . היא מביעה סלידה עמוקה מהאדרתו של היחיד, שבאה לידי ביטוי בתחום החינוך בהענקת תחושה לילד שהוא יחיד ומיוחד, מרכז העולם, פלא הבריאה . היא מגנה הנחה מרכזית בשיטת גן הילדים ( Kindergarten ) , אותו מוסד שהתפתח בגרמניה במהלך המאה ה- 19 , הגורס שהילדים הם כמו צמח שיש לטפח תדיר, שכן לטענתה תפיסה זו יוצרת אצל הילדים התעסקות רבה ומזיקה עם "האני היקר" . פפנהיים, עדיין בשם העט פ' ברטהולד, כתבה את המאמר הזה בכאב רב, וניכר בו צערהּהעמוק על הפגיעה שנגרמת לדעתה לחוויית הילדות של הילדים הרכים בשל חינוכם הפגום . תובנות אלה הנחו את עבודתה החינוכית במוסדות...
אל הספר