ה ד ומ ם ש ל כ וח ה ד יבו ר | 131 והוא נושא התקבלותו של ספר יצירה . לשם כך אבקש לדון מחדש באיגרתו המפורסמת של אגוברד מליון על אמונות ההבל של היהודים . איגרת זו שבה ונידונה במחקרים רבים בתחום מדעי היהדות במאה וחמישים השנים 163 וקשה להפריז בחשיבותה להבנת עולמם המיתי של היהודים האחרונות, בצרפת בפרט ובאירופה הנוצרית בכלל במאה התשיעית לספירה . אין זה מענייננו לדון במפורט בגינוי שגינה אגוברד את אמונותיהם ומנהגיהם של היהודים כמו שהם מתוארים באיגרת . אבקש להתמקד בתיאור שתיאר אגוברד את יחסם של היהודים לאותיות האלפבית ולנסות להבין למה מכוון אגוברד בדבריו, ואביא תחילה את העדות בהקשרה : ועוד הם אומרים, שאלהיהם הוא גשמי ומצטיין באיברים בעלי קווים גשמיים, וכי כמונו בחלק אחד הוא שומע, באחד הוא רואה ואילו באחר הוא מדבר או עושה דבר כלשהו, ולפי זה נעשה גוף האדם בצלם אלהים, אלא שאצבעות ידיו לא ניתנות לכפיפה, וקשיחות הן, כמי שאינו עושה דבר בידיו . והוא כמו איזה מלך ארצי, יושב על כסא מוקף ארבע חיות, ומעין היכל גדול מכיל אותו . אף הוא חושב מחשבות רבות מיותרות וריקות והללו הופכות לשדים, הואיל וכולן אינן מגיע...
אל הספר