הצ יר ה לש ו ני : מ שפ טי ם , מי ל ים ו א ות יו ת | 67 מה תפקידן הלשוני המדויק של אותיות כשהן עומדות ביחידותן יכולה להיות משולה לדרישה להבהיר מהו המסר החד-משמעי העולה מקריאה בשיר . נראה לי שהמרחק הפרדיגמטי הרב בין ההקשר של זמננו ובין הקשרים תרבותיים של העבר מאפשר לנו רק להכיר שאותיות נחשבו חלק מן הרצף הלשוני, בלי להסביר את טיבו המדויק של העיסוק באותיות באותה תקופה . בפרק הבא, ובהמשך למגמה הזאת, נראה באמצעות השוואה בין מדרשים יהודיים למדרשים שומרוניים שמדרשים על אודות משמעותן של אותיות, אף שהם נראים אנרכיים מטבעם, נאמרו מתוך מערכת כללים ברורה שהייתה מוכרת הן ליוצר הדרשה והן לקהל הקוראים והמאזינים .
אל הספר