הציר הלשוני — משפט, מילה ואות

הצ יר ה לש ו ני : מ שפ טי ם , מי ל ים ו א ות יו ת | 65 זו עולה באופן מובהק יותר מסוגיה מקבילה המצויה בירושלמי שבת, שבה מפורש ההבדל שבין דעתו של רבי יהודה ובין דעתם של חכמים באשר ליחס שבין שתי אותיות ובין מילה כלשהי . לדברי הירושלמי, דעת רבי יהודה היא שאסור לכתוב בשבת שתי אותיות, אפילו הן זהות, ובלבד שהן מייצגות מילה : 52 'תני בשם רבי יודה כתב שני אותות והן שם חייב כגון שש תת גג רר חח' . 53 אסורה בשבת לעומת זאת חכמים סוברים שכתיבה של שתי אותיות לא זהות 54 גם אף אם הן אינן מייצגות מילה : 'ורבנן אמרי שתי אותות בכל מקום' . במסגרת דברים זו אנו עדים, ראשית, לשתי דעות על הגדרת היחידה הלשונית המינימלית הנחשבת לכתיבה כיחידה הנעה בין מילה לקסיקלית לשתי אותיות עצמאיות ; ושנית, לדיון הלכתי שאינו נושא אופי סימבולי או מאגי . רבי יהודה ( המועמדת בסוגיה כדעת רבן גמליאל ) היא שכתיבת שתי אותיות, אף אם הן אינן מהוות חלק משם, אסורה בשבת : R . Judah is of the opinion that even if a person writes meaningless combinations of shahs ) , from ( שש two letters, which constitute part of a real word, or a name lik...  אל הספר