הקדמה

4 2 | פר ק ראש ון שבו התחברו יצירות יהודיות שזמנן ומקורן היו נתונים עד היום במחלוקות מחקריות חריפות, כגון 'אותיות דרבי עקיבא נוסח א', 'אותיות דרבי עקיבא 2 נוסח ב' וספר יצירה . בטרם אגש לסקירה עצמה אומר על דרך ההכללה שעדויות על עיסוק 3 באותיות אלפביתיות כיחידות עצמאיות מוכרות לנו רק רפלקסיבי ומפותח מהמאה השנייה לספירה ואילך . לא מפתיע שאיננו מוצאים דיונים מקיפים המשתמשים בשיטות כגון גימטרייה, נוטריקון או תמורה, דרשות על הגרפיקה של האותיות, דיונים תאורטיים על חשיבותן ומעמדן של האותיות או תפיסות מיתיות על בריאת העולם מהן לפני תקופה זו, אבל מהמאה השנייה לספירה ואילך עיסוק זה עולה בכמה וכמה הקשרים . קשה לקבוע מדוע דווקא בתקופה זו מופיעות עדויות כתובות רבות כל כך באשר לעיסוק מפותח באותיות ; עם זאת, אפשר להורות על אפיקים קדומים שהיו עשויים לשמש מקור לדיוני האותיות . כדי לפשט את הסקירה על היחס הייחודי אל אותיות האלפבית בפרט ואל סימני הכתב בכלל, אסקור בחלק הראשון של הדברים את הידוע לנו על מעמד הכתב במזרח הקדום, בספרות המקראית ובספרות היוונית בעת העתיקה . במסגרת זו לא ייסקר מעמדם של ההיירוגליפים...  אל הספר
מוסד ביאליק