01׀ פתח דבר לכך רבות . יתרה מזו, הסיכומים הכלליים שנכתבו עד עתה — אלה של ציטרון, דינור 5 — בעייתיים כמעט בכל נושא ועניין הנוגעים לדיסציפלינה ההיסטורית . וקלויזנר אחת הבעיות הבולטות בסיכומים הללו, ולמעשה בכלל המחקר על "חיבת ציון", היא שאין רואים בה תופעה היסטורית ממשית, מעבר לשנת 1897 . את החוקרים לא עניין כנראה שהתנועה חיה ופעלה ברוסיה, בארץ ישראל וברחבי אירופה וארצות הברית וחוסלה רק לקראת שנות העשרים של המאה העשרים, אולי מפאת כינונה של ההסתדרות הציונית בידי הרצל ואולי מסיבות אחרות . אין ספק שמאז הקונגרס הציוני הראשון הייתה "חיבת ציון" תנועה די שולית בהתפתחות הציונות, בוודאי לעומת ההסתדרות הציונית, אך להערכתי גם לאחר התהוות התנועה הציונית כיסוד מרכזי בתולדות העם היהודי בעת החדשה נודעה לתנועת "חיבת ציון" חשיבות לא-מעטה בהתפתחות הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל . סיבות רבות נוספות לקביעתי בדבר הצורך בסיכום היסטורי נוסף על תנועת "חיבת ציון" . למשל, מחקרים רבים בנושא הלאומיות האירופית והיהודית, מאז שנות השבעים של המילניום הקודם, יצרו נקודת מבט היסטורית ייחודית על כינונה של התנועה הלאומית ...
אל הספר