פרק שמיני סיכום

082׀הקול והטעם 11 . נעימת הטעמים של היהודים הטדסקים מכירה בשבעה מוטיבים מוסיקליים, ובהם נכללים הטעמים על פי החלוקה הבאה : • טעמים יחידים שלהם נעימת מוטיב הקבועה להם בלבד . למשל : סוף-פסוק, אתנחתא בפסוק דו-צלעי, אתנחתא או סגול ( נעימת מוטיב זהה ) בפסוק תלת-צלעי, תביר, גרשיים, רביע, זקף-גדול . • מערכות טעמים שלהן נעימות מוטיב הקבועות להן בלבד . למשל : מערכת סוף-פסוק, כולל מבשר סיום ; מערכת אתנחתא, כולל מבשר קדנצה אמצעית ; מערכת זקף-קטן, כולל מהפך-פשטא-מונח . • צירופי טעמים שלהם נעימות מוטיב הקבועות להם בלבד . למשל : קדמא ואזלא, דרגא תביר . • טעמים החולקים יחד, כל אחד בזמנו על פי חוקים וכללים ברורים, בנעימת מוטיב או בחלקים ממנה . למשל : תלישא-קטנה, תלישא-גדולה, פזר, יתיב, דרגא . • מיזוג חלקי של התפיסה הספרדית-מזרחית, שבה אין מוטיב מוסיקלי מיוחד 1 לעומת זאת, בנעימה הגרמנית של טעמי המקרא, לרוב הטעמים המחברים . המשמשת נעימת שלד לדיאלקטים הטדסקיים, לכל טעם מחבר ישנה נעימת מוטיב מוסיקלי מיוחדת . • בהשוואה למידעני גרמניה, אפשר להבחין בבירור בעקבותיה של הנעימה האשכנזית ובטעמים יחידים הדומים או א...  אל הספר
מוסד ביאליק