ד. נעימת הטעמים כתווית זהות לקהילה המשתמשת בה

הזִמרה הלי טורגית היהודית של הקהילה׀ 145 58 מסורת זו, גם אם ישנם החולקים עליה, תרמה לזיקה המקודשת הנעימה מסיני . לתמורותיה של אותה נעימה בעדות שונות . בשל קדושתה של נעימת הטעמים אין מוסיפים עליה ואין גורעים ממנה . על ההשפעה שהשפיעו נעימות הטעמים על הרוח היהודית אנו למדים מדבריהם של מורי הלכה, אנשי הגות ופרשנים : • " [ . . . ] שתיקנו הניגונים שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים וכתובים, ושל נביאים לתורה ולכתובים, ושל כתובים לתורה ולנביאים, אלא כל ניגון כמו 59 שהוא מתוקן, שהכל הלכה למשה מסיני, שנאמר : 'יעננו בקול'" . 60 • "הקורא בתורה בטעמים מובטח לו שטועמין לו מעין העולם הבא" . 61 • "הטעמים לתיבות כתבלין לקדרה, הן ליופי הקריאה, הן לתועלת העניינים" . • "הטעמים נעשים גם להורות על הנגון ועל השיר להנעים את הקריאה, כי 62 ידוע, שהשיר והנגון מעודדים את רוח השכל והעיון" . • את הפסוק "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִפְתוֹתַיִךְ כַּלָה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׂוֹנֵךְ [ . . . ] " ( שיר השירים ד, יא ) מפרש בעל המצודת דוד : " [ . . . ] והוא כֶּפֶל עניין במלות שונות . והנמשל הוא על עסק למוד חכמת התורה" . ורש"י מפר...  אל הספר