ז. פונטיקה טדסקית בהיגוי האותיות העבריות

ההגירה האשכנזית של הטדסקים לצפון איטליה׀ 69 גם צאצאיהם של היהודים המהגרים מגרמניה אימצו את המבטא ואת ההיגויים המיוחדים . אלה נהפכו לצלצול שגור אצלם בקריאת העברית . מהגר אשכנזי מפורסם וחשוב לענייננו בשל בקיאותו הרבה בטעמי המקרא הוא אליהו בחור . מדובר במהגר מגרמניה שנולד בנוישטאט שליד נירנברג בגרמניה ב- 1468 או 1469 ונפטר בוונציה ב- 1549 . בחור היה חוקר בקי בטעמי המקרא וחיבר את "מסרת המסורת" ( ונציה רצ"ח ) ובו מונחים מקצועיים וסימני המסורה למקרא . הוא היה בלשן ומדקדק ורוב ימיו ישב באיטליה בערים פדובה, ונציה ורומא . הוא שימש מורם של הומניסטים נוצרים, ובכללם סבסטיאן מינסטר, ללשון ולדקדוק עבריים . הלה מוזכר בחיבור זה כאחד ההומניסטים שרשם את טעמי המקרא בתווים על פי מה ששמע ממידענים 123 גרמנים . בחור הניח את היסוד ללקסיקוגרפיה ולאטימולוגיה של הלשון היידית, שאותה הוא מכנה "טויטש" וגם "לשון אשכנז", וכוונתו היא לניב הגרמני של היהודים בלבד . בעניין זה כותב סימונסון : הילדים למדו לשון עברית, מקרא ומעט הלכה, וכן למדו את יסודות הלשון האיטלקית ודקדוקה . בשלביה הראשונים לימדו אותה על-ידי שילובה במקצוע...  אל הספר
מוסד ביאליק