1. התלמוד הבבלי כקנון ייחודי

ברית עימות האמת והשקר והאסור והמותר בעולמה של תורה ; מחלוקות שאך לעיתים נדירות ביותר, אם בכלל, מוכרעות . משל למה הדבר דומה, שבתום מושבה הייתה הכנסת, הרשות המחוקקת העליונה של מדינת ישראל, נותנת פומבי לא לחוקים ולתקנות שגובשו במרוצתו אלא רק לעשרות כרכי ״דברי ימי הכנסת״ המתעדים את פרוטוקול דיוניה ! עם זאת, סוגיות התלמוד הבבלי שונות מפרוטוקולים אמיתיים בשלושה מובנים חשובים לפחות . ראשית, הן ערוכות בקפידה רבה . הדיונים ההלכתיים, כמו הפרקים הפרשניים והאגדיים המובאים בהן, מתאפיינים ברמה גבוהה ביותר של סגנון ומינוח אחידים . אוצר המילים הבסיסי, מהלכי התשאול וצורותיו, אופני התגובה והיישוב, סוגי קריאות הביניים והערות האגב המאפיינים את הסוגיות, חוברים יחד עם סגנון הסיפור הייחודי המאפיין את פרקי האגדה, כדי להפוך את הבבלי עצום הממדים ליצירה יחידה במינה – יצירה ללא התחלה וללא סוף, שאין סוגיה אחת בה מתנה את חברתה ; יצירה שלימוד כל פרק בה הוא כל ההכנה הדרושה ללימוד כל פרקיה . שנית, בניגוד לפרוטוקול רגיל, אין-ספור הדיונים ״המתועדים״ בבבלי מגוּללים לפני הקורא על ידי ״מספֵּר״ אנונימי פעיל מאוד, הנוטל אף ח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן