חיים של התפשטות כחיים פוליטיים 5 ולפעול לשם הגשמתה . כמו-כן הוא ראה בכך יעד פוליטי, כלומר, כזה שעשוי לשמש כמצעה הרעיוני של מפלגה פוליטית הפועלת במסגרת היישוב היהודי בארץ-ישראל . נוסף על כך, וזו אולי הנקודה החשובה, גורדון ראה את הגשמתו של רעיון העם-אדם כמטרת-העל של הפרויקט הציוני . מובן שהדברים מחייבים הבהרה . אם אנו מבינים את המונח ״עם-אדם״ ככזה המצביע על ההקבלה שבין האישיות הפרטית לבין האישיות הלאומית, אזי באיזה מובן אפשר לראות בו את מטרתה של הציונות ? ובאיזה מובן ניתן להגדיר את המונח הזה – שהוא בעיקרו של דבר, כאמור, אופן של הסתכלות על הרעיון הלאומי – כמצע לתנועה פוליטית ? כדי לעמוד על משמעות הדברים, ראוי אולי לנסות לבחון כמה היבטים נוספים של תפיסתו הלאומית של גורדון ואת היחס בינה לבין אידאל החיים הראויים . במאמר ״לבירור רעיוננו מיסודו״, במסגרת דיונו על האפשרות להוביל להתחדשותם של חיי האדם, גורדון יוצא נגד האופן שבו נתפסו בימיו – במידה רבה בעקבות מאורעות מלחמת-העולם הראשונה – הלאומיות והרגש הלאומי : האומה או שהיא נחשבת למין מצוי עליון, ששום חובות ושום אחריות ביחס לעמים אחרים וביחס ליח...
אל הספר