חיים של התפשטות כהגשמה עצמית 4 כלשהם של עשה ואל-תעשה, והוא גם נמנע מלצייר תכלית מוסרית שיש לשאוף אליה . יותר מכך, במקומות רבים הוא אף מדגיש את התנגדותו למחשבה תכליתית 76 החיים הראויים, לפי גורדון, אשר מתמקדת במטרה ורואה את הדרך אליה כטפלה . לא נועדו להפוך את האדם לאדם שלם . למעשה, הם לא נועדו לשום מטרה חיצונית להם . החיים, לפי תפיסתו, הם דבר שתכליתו נעוצה בו עצמו . החיים הם יצירה גדולה, יצירה שאינה פוסקת, שאסור לאדם להסיח דעת ממנה אף לרגע, אם לא לצרכה ; החיים הם יצירה חיה, שכל היצירות שבצורה צריכות לקבל ממנה את חייהן, את שפע אורן, שכל היצירות שבצורה אינן משמשות לה אלא מעין נקודות לאותיות שבכתב, מעין דגש חזק בלב אותיותיה של האידיאה 77 העליונה . גורדון רואה את החיים כיצירה שכל אדם יוצר באופן חופשי – לא על-פי כללים ולא לשם השגת תכלית כלשהי . אף-על-פי-כן, כאמור, הוא אינו מהסס להציב לקוראיו תביעות מוסריות ולהבחין בין החיים הראויים לחיים שאינם ראויים . כיצד הדברים מתיישבים ? נראה שגם אם גורדון אינו מציב כללים מעשיים שיש לציית להם או תכליות שיש להשיגן, הוא מציג בכתביו מה שניתן לדעתי לכנות מוס...
אל הספר