חיים של התפשטות וחיים של צמצום

חיים של התפשטות כהגשמה עצמית 9 במין רעבתנות לא תדע שבעה לחטוף מן החיים המצומצמים עד כמה שאפשר 6 יותר ? נראה אם כן שאם ״חיים של התפשטות״ הוא הכינוי שבו גורדון מכנה את החיים הראויים, אזי חיים של צמצום הם החיים הפגומים והקטנים שיש להתרחק מהם . עם זאת, בכתבי גורדון ניתן למצוא גם קטעים שבהם הוא מדבר על החיים של צמצום כעל מרכיב הכרחי בחיים השלמים, וכן על השאיפה לצמצום כעל אחד הכוחות היסודיים – לצד השאיפה להתפשטות – המניעים את האדם : הסתירה בנפש האדם בין הנטייה לחיים של צמצום ובין הנטייה לחיים של התפשטות כאילו באה ללמד, כי חיי האדם המבוקשים, החיים שנפש האדם שואפת אליהם ונדחפת אליהם, אינם אלא התמזגות שני מיני החיים האלה להרמוניה עליונה אחת . [ . . . ] נפשו [ של האדם ] מפולשת לשני העולמות, המשלימים זה את זה כאחד : לעולם של צמצום לאין סוף ולעולם של התפשטות לאין סוף, אשר התנועה הסיבובית מזה לזה מולידה בה, בנפשו, את 64 אורה העליון . כיצד אם כן יש להבין את התנועה הדיאלקטית הזאת שבין צמצום להתפשטות ? אם אכן צמצום משמעו הפרדה וחלקיות – כפי שעולה בבירור, למשל, מדיוניו של גורדון על היופי ועל האהבה – אז...  אל הספר