פרק שלישי – חיים של התפשטות כהגשמה עצמית

חיים של התפשטות כהגשמה עצמית סביב גיבוש תפיסת-העולם הסובייקטיבית שלו : על היחיד להשתחרר מתלות בדעות זרות ; עליו לגבש לעצמו את הדעה שלו ; עליו לברר לעצמו את הנקודה הייחודית שכל חוויותיו סובבות סביבה ; עליו להכיר בממד הלאומי שבתוך חוויית החיים האישית שלו וכן הלאה . האידאל הגורדוני, כפי שהוא עולה מן הדברים הללו, הנו אידאל שיש לו היבטים עיוניים מובהקים . החיים הראויים, אליבא דגורדון, מתאפיינים קודם-כול בסוג מסוים של חשיבה ובסוג מסוים של הסתכלות על המציאות, אולי אף לפני שהם מתאפיינים בסוג כלשהו של עשייה . הדבר גם עולה בקנה אחד עם העובדה שכאשר גורדון נדרש לתיאור דמותו של המחנך האידאלי, הוא כותב כי ״המחנך [ . . . ] צריך קודם כל להיות פילוסוף, בעל השקפת-עולם שלמה משלו ״ . עם זאת, כפי שרבים מן הפרשנים כבר ציינו, החיים הראויים הגורדוניים רחוקים למדי החיים הראויים אצל גורדון, כפי שהוא חוזר ואומר מן האידאל האריסטוטלי של חיי עיון . 4 העבודה – במובן הגורדוני שעליו במקומות רבים, הם בראש ובראשונה חיים של עבודה . נעמוד בהמשך – היא אולי המאפיין המרכזי של אידאל החיים הראויים אצל גורדון . הוא אף מבקר בחרי...  אל הספר