מושג האומה – עיון נוסף

יחס היחיד וסביבתו : טבע, חברה ולאומיות רבים מבקשים לברר את עצמותנו הלאומית על ידי בירור מהותה של היהדות, מהותו של מה שיצרה רוחנו הלאומית בעבר . אולם העושים כן אינם שמים אל לב, כי באופן כזה הם באים לבאר על ידי דבר שבהכרה מה שאין להכרה תפיסה בו . גורדון טוען אפוא כי אי-אפשר להגדיר את המהות הלאומית ואי-אפשר לזהותה עם הוא מדבר על כך שערכם היצירות התרבותיות שנוצרו במסגרת העם . במקום אחר של ״ארונות הספרים״ היהודיים אינו קשור בהכרח לתכנים שלהם, אלא טמון בקשר שיש להם עם עצמיותו של כל אחד ואחד מאתנו, וכי ״התנ״ך הגלוי הוא פירוש לתנ״ך 4 כאן עולה כמובן השאלה המתבקשת : היכן ניתן לגלות את הנעלם שבתוך נשמתנו״ . אותה עצמוּת לאומית אם לא באמצעות יצירות התרבות של האומה ? ומהו אותו ״תנ״ך נעלם שבתוך נשמתנו״ ? בחיבור ״האדם והטבע״ גורדון מדבר על שני מומנטים שהלאומיות מורכבת מהם : המומנט המשפחתי והמומנט הקוסמי . המומנט הראשון, המשפחתי, אשר במקומות 5 הוא ״המאחד את בני האומה אחדים גורדון מכנה אותו גם ״המומנט ההיסטורי״, 6 המומנט השני, הקוסמי, הוא – ברגש של קרבת גזע ושל אחדות היסטורית״ . המאחד את בני האומה בהשגה...  אל הספר