לאומיות ו״מצב הטבע״

יחס היחיד וסביבתו : טבע, חברה ולאומיות 07 מדובר במצב שאולי לא התקיים בפועל מעולם, אולם הוא העומד בבסיסן של כל ההתנסויות החברתיות . בשלב שני, לאור אותה תפיסה בדבר טבעו של הקיום האנושי, 9 הפילוסופיה הפוליטית מנסה להשיב על שאלת החיים הראויים ליחיד ולחברה . בהמשך לכך שטראוס רואה את ראשיתה של הפילוסופיה הפוליטית המודרנית במפעלו של הובס, ובעיקר בקביעתו כי האדם לפי טבעו הוא בעל-חיים לא-פוליטי ואף 94 החידוש המרכזי בתפיסה זו – שבסופו של דבר גם חולל מהפכה באופן בלתי-חברתי . שבו אנו תופסים את האדם והחברה ואשר עומד עד היום בבסיסן של רוב התאוריות הפוליטיות – היה ראיית האדם לא כחלק ממארג חברתי גדול יותר, אלא כיצור מבודד, כאטום חברתי נטול קשרים וזיקות, ללא היסטוריה וללא מאפיינים תרבותיים או אישיותיים פרטיקולריים, המתחבר עם יחידים אחרים באופן חופשי אך ורק לצורך 95 בהקשר זה ראוי לציין שכאשר הובס מתאר את חיי האדם במצבו מימוש אינטרסים . 96 הדלות והחייתיות נתפסות הטבעי כ״חיי בדידות, דלים, מאוסים, חייתיים וקצרים״, אמנם כמצוקות שיש להימלט מהן, אולם הבדידות מתוארת דווקא כסוג של נכס, שהאדם נאלץ לוותר עליו בלי...  אל הספר