יסודות ראיית-העולם הגורדונית : דעה, סובייקטיביות וחוויה 69 בהוויה של חיים שאי-אפשר להעמידה על שום מושג אחר, הוא תובע בשבילה מושג חדש – ״חוויה״ . מושג זה, כפי שהוא מבאר, הנו שילוב של ״חיים״ ושל ״הוויה״ . החוויה כאן היא אפוא בראש ובראשונה שם-עצם – ״משהו״ . עם זאת, גורדון מדגיש כי אין מדובר במושג מופשט או בכינוי לכוח מכוחות הטבע, אלא הכוונה היא אל ״אותו 4 וכך הוא מאפיין אותה : הדבר המובן בשם ׳חיים׳, רק בבחינה מיוחדת״ . ובכן החוויה ( החיים, הכוח המהווה של הטבע החי ) הרי היא מעין מעבר מן ההוויה של הטבע ההווה אל ההכרה של טבע חי, אבל בייחוד של האדם, ומשם – שוב אל ההוויה מצידה השקוף . אתה רואה פה מעין אור אחד גנוז הולך ומבהיק בגוונים שונים, הולך ועובר מגוון לגוון מעין הוויה אחת בבחינות שונות ( הוויה, חוויה, הכרה ) , דומה בצד מה – דמיון רחוק, כמובן – לאנרגיה, העוברת בתנאים 5 ידועים לחשמל, ומשם – לאור, לחום וכדומה, וחוזר חלילה . גורדון מתייחס כאן אל החוויה, אם כן, לא כאל ״חלק״ מן המציאות או כאל יחס מסוים המתקיים בין המציאות לבין האדם . החוויה כאן היא המציאות עצמה כאשר מסתכלים בה בצורה מסוימת . א...
אל הספר