הדעה וחשבון החיים

5 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון כי אמנם יש ויש חשבון לעולם ולחיים, אלא שהוא מסור כולו לנפשו ולמוחו של היחיד, של כל פרט ופרט, כל אחד וחשבונו לו לעצמו . כי החשבון אינו חשבון ההכרה, חשבון המיכניקה של החיים והעולם, כי אם חשבון הנפש, חשבון החיים של החיים והעולם, חשבון עצמי לכל אדם, כיצד הוא תופס, כיצד הוא חי את החיים והעולם . והחשבון הזה ועבודת החיים על פי החשבון הזה הוא 47 הוא יצירת חייו ואור חייו של האדם . במקום אחר באותו מאמר גורדון מדבר על היחס שבין שני הוגים בעלי דעות שונות . לכאורה, הוא אומר, היינו מצפים ששני אנשים כאלה יבינו איש את רעהו, שכן – כל אחד מהשניים עובר את כל אורך הדרך, דרך החיים הקשה, דווקא במידה שיש כוח לחיות, החשכה, דווקא במידה שיש עיניים לראות, המלאה כל מיני קוצים וברקנים, כל מיני בצה ורפש . כל אחד מהשניים סובל ממלחמות פנימיות בלתי פוסקות בחולשות, בשקר, בכיעור, בטומאה של עצמו ושל אחרים, סובל מספקות, מסתירות, שאינן מתיישבות אלא בסתירות יותר עמוקות, יותר תהומיות, בעולמו ובעולם הגדול . [ . . . ] ואת כל זה הוא מצרף לחשבון עליון, שהוא הוא חשבון החיים והעולם...  אל הספר