פרק ראשון – יסודות ראיית־העולם הגורדונית: דעה, סובייקטיביות וחוויה

4 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון במישרין, ולעתים קרובות היא נוטה להביע עמדות נחרצות בנוגע לכל התחומים הללו מבלי להסביר ומבלי לנמק . אם מדובר בבשורה נבואית, הדברים מובנים . אחרי הכול, איננו מצפים שנביא יבסס את מה שנגלה לו בחיזיון על טיעונים לוגיים . אולם אם אנו רואים בגורדון פילוסוף – כפי שהוא עצמו ראה את עצמו ככל הנראה – אזי הדברים בעייתיים הרבה יותר . אפשר להמחיש את הבעייתיות הזו גם באמצעות שימוש בהבחנה שעורך קנט, בהקדמתו למהדורה השנייה של ״ביקורת התבונה הטהורה״, בין מחשבה המבוססת על הניסיון לבין כזו המנסה לחרוג ממנו . קנט מדבר שם על ההבדל המשמעותי שבין המדעים השונים, הנוטלים את מושאיהם מן הטבע, לבין המטפיזיקה, שהיא ההכרה ״המתעלית 6 אשר כל ידיעותיה מבוססות על התבוננות טהורה מכל וכל מעל ללימוד מן הניסיון״, על המושגים . בהמשך הדברים קנט מדבר על ההבדל שבין המטפיזיקה הביקורתית, העוסקת בתנאים שבהם הניסיון מתרחש ( שזו הדרך שבה קנט עצמו הלך ) , לבין שאיפתה 7 – שאיפה אשר לדעתו אינה של ההכרה לחרוג אל ״מעבר לגבולות הניסיון שבאפשר״ ניתנת להגשמה, ומובילה רק ליצירתה של מטפיזיקה ספ...  אל הספר