תלמידות בדואיות בבתי ספר יהודיים

המאבק להשכלתן של נשים בדואיות | 141 שמערכת החינוך הערבית נתפסה ככזאת שאמורה לתרום לשימור הזהות הלאומית הפלסטינית המתחדשת בקרב ערביי ישראל . יוצאים מן הכלל הם בתי הספר החורטים על דגלם לימודים משותפים של יהודים וערבים, כמו ויצמן ביפו ( ראו לוי ושביט, 2015 ) ובית הספר בנווה שלום . עם זאת בשנים האחרונות ניכר שינוי הצומח מהשטח ואינו חלק מהמדיניות הפורמלית של משרד החינוך . מחקרים מציגים עלייה במספר התלמידים הערבים הלומדים במערכת החינוך היהודית . אף על פי שבחברה הערבית מזהירים מפגיעה בזהות הילדים, ההורים מתפשרים על כך למען חינוך בבתי ספר חזקים ועשירים יותר ( קדרי-עובדיה וקשתי, 2018 ) . בחלק מהמקרים מלבד ההישגיות הגבוהה, התלמידים והוריהם שואפים להשתלב ב"ישראליות" . לשם כך הם מוכנים לאמץ את העברית כשפת הלימוד של מקצועות הליבה וללמוד מקצועות נוספים, בין היתר תנ"ך, מורשת ישראל ואזרחות, ולהיחשף לחינוך ציוני-ישראלי . נראה כי ניצני האינטגרציה הזו במערכת החינוך בישראל אינם פועל יוצא של מדיניות מכוּונת של מערכת החינוך, אלא הם צומחים מלמטה, מן ההורים עצמם ומיוזמות של ארגוני החברה האזרחית . השיקולים המנ...  אל הספר