באוהלם של סיפורי נשים

פרולוג | 21 בת משפחה זקנה לרופא במרפאה – אלה מתרחשים כולם בערבית המיוחדת לבדואים בנגב . עברית היא תמיד שפה שנייה . בשיחותינו הן ציטטו את הנביא מוחמד וידעו לדקלם פתגמים ואמרות עממיות בתרגום חופשי, אבל דבר-מה מן האותנטיות מרובדת התרבות חמק מהשיחה איתי . הרגשתי את הפער בין העברית המדוברת לכתובה . לעיתים הרשיתי לעצמי להעלות אל הכתב את סיפורן בשפתי, עם מילים ספוגות בעושר של מי שגדלה על ברכי אומנות הלשון ויוצרי הספרות העברית . בחרתי לעשות זאת במודע, מתוך כוונה לרדת לעומק החוויה שהועברה אליי וכדי להנגישהּאל הקוראים בגוונים החיים והמדויקים כפי שחשתי בהם . אני מאמינה שהשפה היא אמצעי להכיר, להבין ולחוש את האדם החולק עימך את זיכרונותיו, את ליבו ואת מחשבותיו . הספר כַּוְכַּבּ ( כוכב בערבית ) נקרא על שמה של אחת הנשים שסיפורן מובא בו . אין זה שמה האמיתי אלא שם בדוי, כפי שניתן לכל המשתתפות האחרות . השם ניתן לה כמטפורה לחייה, ככוכב זוהר הנופל מגבהים אל מציאות קשה ובדרך נס אינו כבה . סיפורה של כַּוְכַּבּממחיש את המחיר הכבד שנשים בדואיות עלולות לשלם על רצונן לרכוש השכלה ולאמץ אורחות חיים של שוויון מגדרי...  אל הספר
מכון מופ"ת