בין רציונליזם לספקנות – פייר בֵּייל והנאורות

84 תולדות הרעיונות  הנאורות מצטט דימרסה ( Dumarsais ) בחיבור "הפילוסוף", שהתפרסם ב - 1743 כפרק בספר "חירויות חדשות של חשיבה" ( Nouvelles libertés de penser ) . כעבור זמן שוכתב הטקסט והופיע בערך "פילוסוף" ( Philosophe ) באנציקלופדיה 3 של דידרו ( Diderot ) וד'אלמבר ( d'Alembert ) , אותה אנציקלופדיה שהיתה לאחד מסמליה החשובים של הנאורות . הערך על אודות הפילוסוף חשוב במיוחד כיוון שמוצגים בו העקרונות הבסיסיים המשותפים לכל הפילוסופים של הנאורות, שבנושאים אחרים החזיקו לעתים בדעות מנוגדות . לא בכדי נקשרו שתי האמירות האלה, של הורציוס ושל טֶרֶנטיוּס, בתפיסתנו את הנאורות . הן מבטאות נאמנה יסודות חשובים ברוח התקופה ומתגלמות בהן שתי פנים של מציאות תרבותית ופילוסופית אחת — אמירתו של הורציוס מבטאת את התביעה המופנית ליחיד, להפעיל את תבונתו באופן אוטונומי, ואילו אמירתו של טרנטיוס מדגישה את הצד ההומניסטי של תפיסת הנאורות, את הדגש שהיא שמה במוסר ובמחויבות חברתית . הטקסט של דימרסה, על כל פנים, קרוב לרוח התקופה יותר מחיבורו המופשט של קאנט . דימרסה נותן את הדעת על מכלול הסתירות הטמונות בלִבּו של אידאל הנאור...  אל הספר
מוסד ביאליק