היהודי ניתן להסיק שעל שולחנם של בני תימן עלו גם פירות עונתיים וכאלה שיובשו ונשמרו לאורך ימות השנה, כגון ענבים, שקדים, אתרוג, משמש, אפרסק ועוד . השיזף המצוי, השקמה והצבר הם צמחים שחשיבותם החקלאית והתזונתית משנית, אולם גם הם מילאו תפקיד בגיוון תפריטי המזון, ובמידת-מה אף תרמו להשלמת תזונתם של עניים ובעלי מעמד כלכלי נמוך, שכן הם גדלו כצמחי הפקר או כצמחי שוליים בכפרים ובערים . שי זף מצוי ( Zizip hus spina - christ i ) שיזף מצוי הוא עץ קוצני שגובהו שלושה עד חמישה מטרים ולעתים יותר מכך . מוצאו בסודן והוא גדל בר באזורים חמים באסיה ובאפריקה . 2 לצד השיזף המצוי גדלים בתימן מינים נוספים של שיזף : mucronata Ziziphus ( בערבית תימנית : עֻלַאב, ’Ulab ) , 3 שיזף השיח ( Ziziphus lotus ) והשיזף התרבותי ( Ziziphus jujuba ; בערבית : עֻנַאב, عُنَّاب ) , שפירותיו נחשבים למשובחים ולטעימים יותר מאלה של השיזף המצוי . 4 בספרו A Handbook of the Yemen Flora מדווח ג' ווד כי השיזף המצוי הוא ככל הנראה העץ הנפוץ בכל תימן, למעט אזורים מסוימים, כגון רצועות החוף, אזורי החולות המזרחיים והרים מעל לגובה של 2,500 מטרים, והו...
אל הספר