לאנשיהם במי לבחור . לעתים הגיעו החמולות להסכמה וחילקו ביניהן את התפקידים במושב – ראש הוועד ( המזכיר ) וחברי הוועד . 82 נציגי המוסדות הדגישו את אי-מעורבותם בעניינים הפנימיים של המושבים . אחד מאנשי הסוכנות סיפר : 'אז היינו בטוחים שאנו משפיעים, סידרנו מקומות עבודה [ . . . ] סידרנו בריאות . הייתה מערכת שלמה שפעלה מבחוץ לסייע לקהילה, והקהילה חייתה את חייה, מבלי שכל אלה נגעו בה . לחדור פנימה לתוך הקהילה אף פעם, לא [ . . . ] עבדנו כמו מערכת משומנת למען המתיישבים העולים החדשים, אבל נגענו בהם מעל פני השטח' – והוא הדגים בתנועת יד את מערכת היחסים בין המוסדות לבין המתיישבים . 83 אולם מדברי המתיישבים מצטיירת תמונה שונה . מרואיינים אחדים טענו כי היו מדריכים שליבו באותן שנים את הסכסוך הפנימי במטרה לחזק את שליטתם במושב . מעדויות המתיישבים גם עולה שבידי המדריך החברתי, כנציג המוסדות וכבעל הסמכות השלטונית, היה הכוח להכריע בענייני ניהול המושב, ולמעשה הוא שניהל אותו . המדריך שימש כמזכיר-חוץ שקישר בין המוסדות לבין הוועד, והוועד היה כפוף למרותו . 84 זכריה ממשען סיפר כי 'כל המושב נוהל מבחוץ . המזכיר-חוץ הזה, ...
אל הספר