הפיוטים מלמדים על בקיאותו העצומה של רבי שלום שבזי בפסוקי המקרא . פיוטים אלה נועדו לאמירה בימים הנוראים, ודבר זה נלמד הן ממקום העתקתם בקובץ, הן מן התוכן והן מן המילים שנכתבו בסיומות שלהם, לאחר החתימה . 6 ת וכן הפיוטים פיוט א : שמץ שמעתי באזני בכתובת פיוט זה, שהיא למעשה הסימן של השיר, מפרט רבי שלום שבזי את שושלת אבותיו : 'שלם בירב יוסף משתא אלשבזי מבני פרחיה' . 7 הפיוט פותח בתיאור מצבו הקשה של ישראל, שהישמעאלים ( המוסלמים ) חברו יחדיו נגדו . תוכן הפיוט הוא קריאה אל ה' לעזרה כדי להינצל מן הצרה שהיהודים נמצאים בה, תפילה ובקשה לחידוש מלכות בית דוד ולגאולה שלמה . בסיום הפיוט חוזרת ומודגשת הבקשה לגאולת ציון וירושלים . הגזרות הנזכרות בפיוט הן 'גזרת העטרות', שאסרה על היהודים את הנוהג להקיף את כובעם במטפחת : 'יום פרא מבאיש גָּזַר / סילק עטרה והנזר' ( א / 29 - 30 ) ; 8 תביעות ממון : 'שוא רשע גואה בחזקו / ותובע עם עני לעשקו' ( א / 69 - 70 ) ; סגירת בתי הכנסת – 'שממו בתי כנסיות / ומקדש בנוי לתלפיות' ( א / 49 - 50 ) – ואולי אף החרבתם : 'ואבני אוהלי פיזר' ( א / 31 ) ; וגזרת הגירוש : 'ומעיר אל עיר נדד...
אל הספר