גלעד שפירא שימוש בפסוקים במדרש הגדול: גילום של פואטיקה ייחודית

וליקוט בלבד, כדוגמת 'ילקוט שמעוני', או שמא, כפי שעולה משמו, הוא מדרש, על מאפייניו הייחודיים . אלה הרואים בו 'ילקוט' נוקטים גישה דיאכרונית ומעלים על נס את מלאכת האיסוף, הדיוק ושימור המקורות מחד גיסא, ומאידך גיסא מבקרים את טשטוש המקורות באמצעות מיזוגם, עיבודם והימנעות מציונם, מתוך תפיסה הגורסת כי 'רחוק בעיני לקבל, כי בתימן היתה יצירה מדרשית' . 4 לעומתם, אלה הרואים בו מדרש נוקטים גישה דיסקורסיבית-פואטית שלפיה לפנינו 'פלטין נאה מעשה ידי אדריכל אמן' . 5 גישה זו מדגישה את מלאכת הקומפוזיציה והפיוט ומנכיחה דמות מחבר שיצר באמצעותם 'יצירה מתוכננת ומשוכללת היטב' . 6 לשם אפיונה של מלאכה זו מוצעת להלן גישה ספרותית הממוקדת ביחידות טקסטואליות המרכיבות מערכת סימנים המציעה כיוון הצבעה כפול . מצד אחד היא מצביעה אל מחוץ לטקסט של מדה"ג, אל ההקשר ההיסטורי-חברתי-תרבותי ואל כלל המקורות שמובאות מתוכם משובצות בו . בכך היא יוצרת מרחב אינטרטקסטואלי המציב בכפיפה אחת סוגות ( כגון דרשות, סיפורים, משלים, מִמרות ופתגמים ) , דגמי כתיבה ( כגון הקדמה, פיוט ) , טקסטים מתקופות שונות ורמיזות אפשריות להקשר . מצד אחר היא מצב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מרכז דהאן. אוניברסיטת בר-אילן