פרק שלישי : לפני ההתחלה — תקופת המנדט

64׀ חו קים וחיות אחרות ממילא לא קבע את תוכנם של החוקים המחייבים . כפי שכתבו דן הורוביץ ומשה ליסק : "שאלת מקומה של הדת במערכת הפוליטית לא באה לידי ביטוי במישור האופרטיבי בתקופת הישוב, שכן היעדר הריבונות פטר את התנועה הציונית ואת 'הישוב המאורגן' מהכרעה במרבית השאלות הקשורות למעמד הדת בחברה . . . לחילוקי-הדעות האידיאולוגיים במישור הפונדמנטלי היה, איפוא, בתנאים של היעדר 3 ריבונות ביטוי חלקי בלבד במישור האופרטיבי" . יוזמות מסוימות של השלטון המנדטורי, כגון הקמת הרבנות 4 השפיעו על מעמדה המשפטי של הדת היהודית בפלשתינה - הראשית, א"י . עם זאת, היקף הנושאים שבהם עסקו יוזמות אלה היה מוגבל בהשוואה להסדרה המלאה של היחסים בין המדינה לדת במדינה עצמאית . בנוסף, ספק אם הטלתן של הגבלות מטעמים דתיים, כמו איסור על סחר בבשר חזיר, הייתה עומדת במבחן המשפטי של כתב המנדט, שהבטיח לכל תושבי ארץ ישראל שורה של חירויות, ביניהן חופש דת ומצפון . ראוי לציין, בהקשר זה, שכבר בשנות העשרים נפסל 5 חוק עזר של עיריית תל אביב שאסר על פתיחת בתי עסק בשבת . באותו מקרה, עילת הפסילה הייתה האפליה שיצר החוק בין אוכלוסיות שונות, בכך ש...  אל הספר