פרק שני : איסורי החזיר בתרבות היהודית והישראלית

82׀ חו קים וחיות אחרות 2 הם נקשרו בזיכרונות משמעותיים ל"סמל מפתח" בתרבות היהודית . והתפתח סביבם טאבו . בספרות העוסקת באנתרופולוגיה ובחקר הדתות הוצעו הסברים מתחרים רבים להולדתו של הטאבו החזק על החזיר בתרבות היהודית . בספרה טוהר וסכנה, טוענת האנתרופולוגית מרי דגלס ( Douglas ) כי התרבות המקראית תפסה את הקודש כשלמוּת, ולכן דחתה כטמא כל מה שראתה כחריג ביחס לקטגוריה שאליה הוא לכאורה שייך . על פי הסבר זה, החזיר נדחה בשל ה"סטייה" שלו מההגדרה של בהמת הבית הטיפוסית שאותה גידלו בני ישראל — מעלה גרה ומפריסת פרסה . הוא איננו מושלם — אינו מעלה גרה — ובהמה כשרה חייבת להיות 3 חולק עליה האנתרופולוג מושלמת כמטאפורה לאלוהות המושלמת . מרווין הריס, שהציע הסבר הרבה יותר ארצי לאיסור על החזיר — הסבר אקולוגי . לדעתו, גידול חזירים היה יקר ובזבזני בתנאי האקלים של המזרח התיכון . החזיר זקוק לצל, למרבצי בוץ שניזונים ממים ולתפריט 4 עשיר יותר מזה של מעלי הגרה, המסתפקים באכילת עשב . הסברים אחרים, מתחום חקר הדתות, מתייחסים לדחייתו של החזיר בשל מעמדו הפולחני במסורות דתיות שנפוצו באזור . ג'יימס פרייזר טען כי האיסור על אכי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כתר ספרים (2005) בע"מ