כנעניות וקדמוניות במחול של ירדנה כהן

כנעניות וקדמוניות במחול של ירדנה כהן 215 הכלל ; כדברי טל תמיר, הגר מופיעה בציור הישראלי רק בשנות החמישים ביצירתו של יעקב שטיינהרדט, שהציג 'מוקדם מכל האחרים' את הגר ( 1950 ) ואחר כך את אברהם מגרש 46 את הגר ( 1965 ) . חוה היא דוגמה נוספת לפרשנותה האישית-נשית : שלא כתפיסה המקובלת שחוה היא אם כל חטאת, כהן הציגה אותה כאם ההכרה והתודעה . היא ראתה בה גיבורה שבזכות היזמה והבחירה שלה זכתה האנושות לקיום מודע . בהקדמה לרסיטל הסולו 'מחולות תנכיים ורקודים עממיים' משנת 1941 כתבה על חוה : 'ופתאום תפקחנה עיניה, לפתע 47 לדבריה חוה גורשה אל גן העדן, גילתה את עצמה, [ ואת ] העולם בכל יופיו, היא והעולם' . ומשאכלה מפרי עץ הדעת למדה להכיר את גופה, את רגליה, את התנועה . זו פרשנות שהקדימה את זמנה בהרבה, והיא תואמת פרשנויות פמיניסטיות עכשוויות לדמותה של חוה 48 אלא שכהן, כיאה למחוללת, מדגישה את גילוי הגוף ואת תנועתו, ולתרומתה לאנושות . ודרך הגוף מתגלות הנפש, התודעה והמודעות העצמית . כאן ראוי לחזור אל סיפור הגילוי העצמי המזרחי של כהן ואל הדימוי שיצרה באמרה 'נפקחו עיניי כאילו אכלתי מעץ הדעת' . הרמיזה לחוה בתוך סיפ...  אל הספר