פרק שלישי : הפוטנציאל התרפויטי של הספרות בטיפול ביבליותרפי | 85 אלה מתגברות על הרב - דיבוריות שבלשון, מלכדות את החשיבה האידיאולוגית המילולית, מכניסות בה מרכוּז ( צנטרליזציה ) ויוצרות גרעין קשה ועמיד של לשון ספרותית מוכרת ורשמית . באחטין מתייחס ללשון ספוגה מבחינה אידיאולוגית, לשון בתור השקפת עולם, ואפילו בתור עמדה מוחשית . בהיותה אחידה, לשון זו מבטיחה את מרב ההבנה ההדדית בכל תחומי החיים האידיאולוגיים . לפיכך לשון אחידה זו מבטאת כוחות של אחדות ומרכוז בתחום המילולי האידיאולוגי, כוחות המתקיימים בזיקה לתהליכי המרכוז החברתי, המדיני והתרבותי . ואולם הכוחות הצנטריפטליים שבחיי הלשון המגולמים ב"לשון האחידה" הבאחטינית, או "הלשון המנומסת" הביליגיאנית, פועלים בתוך סביבה של רב - דיבוריות ממשית . בכל רגע נתון הלשון נחלקת לרבדים, ללשונות חברתיות - אידיאולוגיות . הריבוד והרב - דיבוריות מתרחבים ומעמיקים עם התפתחותה של הלשון . כך, בצד "הכוחות הצנטריפטליים" פועלים בלי הרף "כוחות הלשון הצנטריפוגליים" ( באחטין, ,1989 עמ' 60 ) . כלומר במקביל למרכוז המילולי והאידיאולוגי ובמקביל לתהליכי ההאחדה, יש כל העת תהליכ...
אל הספר