114 פרק שלישי בתקופה שבה שהה באודסה בשנת 1920 התקרב דינור אל ביאליק ואל רבניצקי, יחדיו הם חיברו תוכניות שונות שעסקו במדעי היהדות, מתוכנית להקמת 'אוניברסיטה עממית' באודסה ועד למפעלים ביבליוגרפיים והוצאות לאור של ספרים עבריים : ביאליק היה מרבה בימים ההם להפליג בשבחה של 'חכמת ישראל' . שני מפעלי תרבות לאומיים, היה אומר ביאליק, יצרה היהדות במאה התשע עשרה : את הספרות החדשה במזרח ואת 'חכמת ישראל' במערב . והחשובה שבהן היא 'חכמת ישראל' . אלא שלא זכינו וחכמי ישראל העבירו את עמם מנחלת אבותיו . הוא היה מדמה את הפרת הברית שבין 'חכמת ישראל' ובין הלשון העברית, כ'מעשה העגל', שגרם לשכינה שתסתלק מישראל וליהדות המערב שנטלה כל לחות של חיים יהודיים . הדבר הראשון שעלינו אפוא לעשות הוא להעביר את 'חכמת ישראל' לנחלת - ישראל . לשם כך תוכנו תכניות על תרגומים לעברית ממיטב הספרות הזאת . 68 לאחר מלחמת העולם הראשונה פעל ביאליק לגיבושה של 'חכמת ישראל' בגרסה ציונית, יחד עם דינור הוא תכנן תוכנית מפורטת וכינה אותה 'אוצר מדעי היהדות' . מגמתה הכללית הייתה להסב את מדעי היהדות מן הגרסה המערבית הגרמנית אל הגרסה הציונית הלאומ...
אל הספר