92 פרק שלישי המחברים הצביעו על קווי אופייה הרצויים של 'חכמת ישראל' בגרסתה הציונית ושפטו לחומרה את גישתם האוניברסליסטית של מדעי היהדות במאה התשע עשרה . שלום, מראשי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, הזדהה לחלוטין עם דברי הביקורת החריפים של ביאליק על האינטליגנציה היהודית הגרמנית . ביאליק פרסם את דבריו ב'מכתב' לעורכי כתב העת המדעי 'דביר' שנוסד ביוזמתו ב - 1923 . 2 'דביר', אשר נשא את שם ההוצאה לאור שייסד ביאליק עם רבניצקי, היה כתב העת הראשון שהוקדש למדעי היהדות בעברית . הוא קדם לכתבי העת 'תרביץ' ו'ציון' שיצאו לאור כעבור כמה שנים בירושלים . ה'מכתב' לא היה איגרת תגובה לפעולתם של העורכים אלא הצהרת כוונות לאומית שיזם ביאליק כדי לקבוע את אופיים הראוי של מדעי היהדות בגרסתם הציונית . את דברי ביאליק במכתבו יש להבין אפוא בהקשרה של יוזמתו לייסד את כתב העת הזה כבמה לאומית למדעי היהדות . דברי הפתיחה הנלהבים של העורכים, הפרופסורים איסמר משה אלבוגן, יעקב נחום אפשטיין ונפתלי הרץ טורטשינר ( טור סיני ) , הדגישו גם הם שעצם פרסומו של 'דביר' הוא ביטוי לתחייה לאומית וציונית . העורכים הכריזו בעקבות ביאליק...
אל הספר