48 פרק ראשון את עמדתו הביקורתית של בן - יהודה אפשר לזהות כבר במאמרו 'שאלה נכבדה', ובו ציין שהספרות העברית לבדה לא תצליח להיות תחליף מלא ללאומיות מדינית המבוססת על יסוד טריטוריאלי בארץ - ישראל : 'לשוא יהיה כל עמלנו כל עוד לא נתן מרכז להלאומיות, מרכז אשר ימשוך ויקרב אליו כל אישי הגויה הזאת . לשוא כל עמל סופרנו להחיות את השפה אם כל העם כולו יוותר בארצות פזורות בין עמים המדברים שפות שונות' . 63 בן - יהודה חלק שבחים לסמולנסקין על היותו ראשון הנאבקים 'בחירוף נפש' בעד הרעיון הלאומי ונגד הפילוסופיה האוניברסליסטית של חוקרי מדעי היהדות ושל התנועה הרפורמית בגרמניה, אבל בדבריו שלמעלה אפשר להבחין שהוא התרחק במידת מה מן הלאומית התרבותית של סמולנסקין . הערכתו העמוקה של בן - יהודה הצעיר לסמולנסקין מעידה על כך שבשנות השבעים עשו מאמריו של סמולנסקין 'עם עולם', 'עת לטעת' ואחרים רושם כביר על צעירים יהודים רבים קוראי עברית במזרח אירופה . ב - 1881 פרסם בן - יהודה מעל דפי 'השחר' מכתב גלוי לסמולנסקין ובו תקף נמרצות את גישתו התרבותית הרוחנית . מכתב זה בא בתגובה למאמרו של סמולנסקין 'שאלת היהודים — שאלת החיים' ( ...
אל הספר