רגולציה של משאבי הטבע ואיכות הסביבה במרחב הימי של ישראל

262 ציפי איסר-איציק הטבע והסביבה ; ( 2 ) יצירת דיאלוג עם בעלי העניין בנושאי פיתוח, יישום והערכת כלי המדיניות ; ( 3 ) התמקדות ביעילות כלכלית, בהערכת הסיכונים ובהשגת התוצאה הרצויה . הספרות העוסקת בהתפתחות המשפט והממשל הסביבתי במדינות שונות דנה בהרחבה בפער שנוצר עם הזמן בין צורכי המציאות המודרנית, שעקב מורכבותה מחייבת גמישות ודינמיות של הרגולציה הסביבתית, ובין הבירוקרטיה והכללים הנוקשים שאפיינו את הרגולציה הסביבתית בראשיתה . מגמת ההתפתחות של המשפט והממשל הסביבתי המשתקפת במחקר האמפירי ( בעיקר במדינות אירופה ) מצביעה על תהליך שתחילתו באסטרטגיה של דיכוי הזיהום והמשכו בפיקוח רגולטיבי ישיר על מקורות זיהום, שהתפתח לבניית יחסים של שיתוף פעולה עם מגוון בעלי אינטרסים חברתיים . עם זאת, נראה כי גם הרגולציה הסביבתית הנוכחית אינה חפה מכשלים, וגם היא עדיין מתקשה לתת מענה סביבתי ובר קיימא למציאות של הידרדרות והידלדלות של משאבי טבע נוכח תהליכים של תיעוש, הפרטה וגלובליזציה . הרגולציה הסביבתית במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, התפתחה באורח ניכר מאז נחקק חוק מניעת מפגעים, התשכ"א- ,1961 שהוא מעין אב-טיפוס לרג...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד