הפעילות היהודית בנמלי ארץ־ישראל

בדרך לעצמאות ימית-יהודית | 281 12 של נמל תל אביב ושני המעגנים הפכו להיות רשות אדמיניסטרטיבית אחת . אל נמל חיפה, לקראת תום מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע כמויות גדולות של סחורות והורגש מחסור בפועלים יהודים בנמל, בעיקר בשל אי- שחרורם המידי של פלוגות הנמלים הצבאיות, שאליהן התגייסו פועלים יהודים 13 בן-גוריון הפנה באותם ימים את תשומת הלב לחשיבותה רבים מוותיקי הנמל . של חיפה שלאחר המלחמה ולצורך לחזק את האחיזה היהודית בה : 'בחיפה יהיה הנמל המרכזי של הים התיכון, של ארץ-ישראל ושל המזרח הקרוב ואם 14 היתרון היחסי של היהודים נחזיק בחיפה מעמד, הרי המוצא לים יהיה בידנו' . היו מפעילי הציוד היהודים, שהפכו לגורמים מכריעים בנמל, עד שהייתה להם בשלב מסוים יכולת לשתק את הנמל יותר מאשר לאלפי הערבים שעבדו בידיים . תחילה הוכנסו טרקטור חקלאי על גלגלי ברזל ושש עגלות, ובשנת 1942 הובאו 12 טרקטורים בבת אחת . בשנת העבודה 1946 - 1947 נרכשו המלגזות הראשונות . לעתים אף החכירה 'סולל בונה' ציוד להנהלת הנמל הבריטית, ובכך הגדילה את משקלה והשפעתה בנמל . ההשתלטות על המיכון של הנמל סייעה בידי 'סולל בונה' גם להחזיק מעמד בנמל ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי