הרחבת הפעילות הימית היהודית | 197 מהרשק, איש קיבוץ גבעת השלושה, הגדיר את הבסיס ההתיישבותי המתבקש של היישובים החדשים הללו בצורה הבאה : 'אמרנו : המשוט והמחרשה שלובים וקשורים זה בזה . על כן מגמתנו להקים כפרים של דייגים . על שפת החוף, 219 בתוך כך גם נטען שעל היישובים הללו בקרבת הים נבנה את יישוביהם' . להיות גדולים יחסית לאחרים, כיוון שמקצוע הדיג מחייב את קבוצת הדייגים להימצא ימים רבים בים, מחוץ לקבוצתם ולסביבתם המשקית . הקמת משקי דייגים גדולים, של מאות משפחות, שענף הדיג יהיה רק חלק מענפי החקלאות האחרים, יקל הן על קבוצת הדייגים, בהיותם שותפים במפעל משקי גדול, והן על יתר חברי המשק, שיוכלו להכיל בתכנית המשקית הכוללת גם את הדייגים 220 בשל הקשיים האובייקטיביים הללו הנעדרים לעתים תכופות מחיי הקבוצה . נטען שיישובי הדייגים זקוקים להשקעה ראשונית גדולה במיוחד בהשוואה להשקעה בהתיישבות החקלאית הקרקעית, ועל המוסדות המיישבים לראות את עצמם כגורם העיקרי בפיתוח של ההתיישבות הזאת, שיש בה סכנת חיים 221 ומתיחות גדולות יותר . לאורך חוף הים הארצישראלי הוקמו עד שנת 1939 שני יישובי דייגים שהפכו ליישובי קבע : בעתל...
אל הספר