שינוי בערך דמי פדיון־הבן כדוגמה לשינוי חברתי

פרק עשירי : התמודדות עם יוקר דמי פדיוןפהבן 303 ידי מי שנחשבים לבעלי סמכות שרשאים לפרש את הטקסט מחדש . הפרשנות הזו אמורה להבטיח את המשך הנאמנות לטקסט ולסדר הנורמטיבי, גם כאשר הקונטקסט משתנה . כבר יעקב כ"ץ דן ביחס שבין הטקסט לבין המציאות הריאלית בדיון שלו ביחסי יהודים וגויים . בעוד שהתורה וההלכה דורשים הפרדה בין יהודים לגויים, אנו מוצאים שבאשכנז בימי הביניים היה למעשה דיאלוג מתמיד בין 70 ההלכה, אומר כ"ץ, שמרה על יהודים לגויים גם בימי אדיהם של הגויים . איזון בין שני הכוחות : מחד גיסא, התאמה למציאות בעת הצורך, ומאידך גיסא, 71 במאמר שמירת הזהות היהודית, תוך הצדקה בדיעבד של השינויים בהלכה . זה הראיתי שפתרונות דומים לאלה, כאשר המציאות כופה אותן, כבר מצויים אצל חכמי התלמוד : הדרך לטפל בשינויים החלים במציאות היא באמצעות פרשנות של הטקסט, שבאופן עקרוני אינו משתנה . התהליך היה אפוא כזה : לכתחילה הוצמד הערך של דמי פדיון-הבן לערך הריאלי של דין תורה, על-ידי התאמתו לשער המטבע המקומי . כיוון שסכום זה היה גבוה בהשוואה להכנסתו של שכיר, היו כנראה יחידים שהשתמטו מקיום המצווה, או דחו את קיומה לזמן שירווח לה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים