ב. תכשיטים וקישוטים

252 מסגרות מתעקמות חכמים החשיבו מראה נאה של האישה וייחסו עניין זה לאחת מעשר תקנותיו של עזרא, שביניהן הייתה התקנה : "שיהו רוכלין מחזרין בעיירות", זאת "משום [ שהם מוכרים ] תכשיטי נשים, כדי שלא יתגנו על בעליהם" ( בבלי, בבא קמא פב 40 בהקשר זה אנו נזכרים בדבריו של ר' חייא : "אין אשה אלא ליופי, ע"א – ע"ב ) . אין אשה אלא לבנים ; ותני ר' חייא : אין אשה אלא לתכשיטי אשה" ( בבלי, כתובות נט ע"ב ) . לכאורה, זוהי דאגה כנה לאישה . אך מבין השיטין מבצבצת עמדה פטרנלית הרואה באישה חפץ של הגבר : האישה אינה אלא "ליופי", "לבנים" ו"לתכשיטי אשה", אך היא אינה אישיות בפני עצמה . יופייה אינו חשוב 41 עמדה זו אינה מפתיעה לנוכח לעצמו אלא רק כדי שלא תתגנה על בעלה . הידוע לנו ממקורות אחרים על התפיסה הפטריארכלית של חכמים את מקומה 42 של האישה במשפחה . לפי תפיסה זו "כלום אישה מתקשטת אלא לבעלה ? " התוספתא מביאה משל בשם רבן גמליאל שלפיו אישה שיש לה בעל, בין אם היא מתקשטת ובין אם לא, "אין אדם מסתכל בה" . כלומר אסור לאיש להסתכל בה, כי אסור לחזר אחרי נשים נשואות . אבל "אם [ היא נשואה ו ] אין מתקשטת 43 [ לבעלה ] , היא תהא לה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים