א. גישה היסטורית

206 מסגרות מתעקמות 34 מבוקשות גם מעל גיל זה . החוקרים חלוקים בדעותיהם גם ביחס לגיל הנישואים של גברים . כבר הזכרנו שחוקרים אחדים סבורים כי בחורים נישאו בגיל צעיר . רנון קצוף גורס שגברים נישאו בגיל שמונה-עשרה עד עשרים . שמואל קרויס הסיק שבחורים 35 משה דוד הר אומר שלדעת חכמים ראוי לגבר לא נישאו ב"גיל מוקדם" . לשאת אישה בגיל שמונה עשרה ולכל היותר עד גיל עשרים ( בבלי, קידושין כט 36 ע"ב ) , אבל במציאות גברים נישאו בגיל מאוחר יותר בגלל תנאים כלכליים . 37 הוא השווה בין המקורות ההלכתיים לבין לאחרונה ביסס דעה זו עדיאל שרמר . המקורות בעלי האופי התיאורי והתיעודי העוסקים בגיל הנישואים, ומצא שאי אפשר להסיק מהם על נישואי בחורים בגיל צעיר, אלא להפך, על גיל נישואים מאוחר . זה עולה, לדעתו, בקנה אחד עם נורמות הנישואים במערב האימפריה הרומית . מסקנתו היא, שרבים נהגו לשאת נשים בסוף שנות העשרים ובראשית שנות השלושים לחייהם . המקורות אינם מאפשרים הבחנה בין רבדים חברתיים, ונורמה זו, של נישואי גברים בגיל מאוחר, "לא נשתנתה שינוי של ממש במהלך 39 38 זאת שלא כדעת לואיס פינקלשטייןתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד" . שמב...  אל הספר