תפיסת הזמן במקרא ובמקורות חז"ל

פרק חמישי : בגד אדם הראשון כסמל לזמן אפוקליפטי 131 לגיטימציה לסקרנות אינטלקטואלית גרידא . האשורים, הבבלים וגם המצרים 5 . עולם המקרא עומד ביניהם : מצויה במקרא היסטוריוגרפיה כתבו כרונוגרפיות וידיעות היסטוריות, אך אין זו היסטוריה לשמה . המקרא מציג את התפיסה של 6 , על השגחת האל בהיסטוריה . מהות האל נתפסת על-פי פעולותיו בהיסטוריה פי תפיסה זו נתנו חכמים חשיבות ראשונה במעלה לזיכרון מעשיו של האל ( שאותם מעלים בדרך כלל בטקסים : בתפילות, בשבת, במועד וחג ובימי אבל וצום ) . חשיבות הזיכרון מתבטאת גם בענייני זכירה שונים שבתורה, שמתקופה 7 אבל יחד עם זאת אין הדבר מחייב את מאוחרת הוכנסו לתפילת שחרית . הזוכרים להיות היסטוריונים . נהפוך הוא : חברה המעצבת את בניה על תבניות חד-משמעיות אינה מאפשרת לחבריה לבדוק באופן ביקורתי את ההיסטוריה שלה ; היא מבנה בתודעתם זיכרון קולקטיבי ( שנתייחס אליו להלן ) , אשר מעביר מסר שליחיד לא ניתן לחלוק עליו . ספרות חז"ל שונה מהמקרא בכך שאומנם אפשר למצוא בתוכה עדויות לאירועים היסטוריים ( כגון אגדות שונות המפוזרות בתלמוד ובמדרשים ; "סדר 8 . עולם רבה", "מגילת תענית" וכדומה ) אבל ...  אל הספר