משיכת ערלה — הוצאת אישים מההיסטוריה

124 מסגרות מתעקמות להוצאת ה"רשעים" מן ההיסטוריה . ר' אילעאי בשם ר' יהודה בן מספרתא ( אמורא ארץ-ישראלי בן הדור השני ) אומר ש"עכן מושך בערלתו היה" ( בבלי, 55 הרעיון חלחל לתודעת הציבור ובמדרש מאוחר מסופר גם סנהדרין מד ע"א ) . על עשו, ש"מלו אותו אבותיו ומאס במילה ובחר בערלה [ . . . ] שמלו אותו ועשה 56 עצמו ערל" ( אגדת בראשית נט, עמ' 119 ) . דוגמה אחרת לשאט הנפש שהביעו חכמים למוציאים עצמם מתוך הקהל, מצויה במדרש על הפסוק, "וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" ( דברי הימים ב לו ח ) : "רבי יוחנן ותלתא אמורין [ ושלושה אמוראים ] : חד אמר, שהיה לבוש כלאיים ; וחרנא [ אחר ] אמר, שמשך לו ערלה ; וחרנא אמר, שנמצאת כתובת קעקע חקוקה על בשרו" 57 מעניין שבמדרש שפרסם אפרים אורבך במאמרו ( ויקרא רבה יט ו, עמ' תלד ) . 58 מצויים שני התהליכים , נולד מהול ומשוך ערלה, "שרידי תנחומא ילמדנו" כאחד באותו אדם : חירם מלך צור "תחילתו כשר ונולד מהול [ . . . ] ומשנעשה רשע [ . . . ] משך לו ערלה" . גם מדרש זה מלמד על התודעה שהשת...  אל הספר