100 מסגרות מתעקמות חברתיות "גויסו" המועמדים לכיתות השונות . בימינו כבר ברור, שאין קשר הכרחי בין תנועות מחאה חברתיות לבין מעמד סוציו-כלכלי . קבוצות "היפים" או "פאנקיסטים" וחברי תנועות מחאה אחרות בימינו, המבטאות זלזול בעולם, אינן שואבות כוחן דווקא מהשכבות הכלכליות המקופחות . גם תנועות המחאה של סטודנטים באירופה ובארצות הברית בשנות ה - 60 , לא ניזונו מהשכבות המקופחות . אנו חייבים לקבל את העובדה שאין לנו כעת ידיעה בדבר מקורות כוח האדם לתנועות הכיתתיות השונות בתקופה שאנו דנים בה . עם זאת, וודאי הוא שהסמלים של התנועות הללו מבטאים זלזול במבנה החברתי הדומיננטי . בנקודת זמן מסויימת, השקפת העולם החברתית "האובייקטיבית", 118 אינה עמידה יותר ואינה מסבירה את "המצב לאמיתו" . בלשונו של ברגר, מתעוררות קבוצות בעלות תפיסות "סובייקטיביות" חדשות שמטרתן למצוא הסברים למצבם הקיומי במציאות שהשתנתה . כיתות משיחיות, וכנגדן קבוצות הפתוחות לתרבויות אחרות ( כדוגמת המקבלים את הפילוסופיה הפילונית ) , תופסות בצורה שונה את המציאות ונותנות לה פרשנות שונה . גם התפיסה של חז"ל, שעברה שינוי לכיוון הדואלי, היא פרשנות למציאות ...
אל הספר