א. הנפש

74 מסגרות מתעקמות נשימה טובה ] ; חיה — שכל האברים מתים והיא חיה בגוף . יחידה — שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף ( בראשית רבה יד ט, עמ' 132 - 133 ) . משמע שהמושג נפש מציין את הצד הפיזי ( "דם" ) שבאדם, במשמע של האדם כיצור חי . ה"רוח" הוא יסוד החיות שבאדם כשהוא לעצמו ללא קשר לגוף . "נשמה" היא המהות המפעילה את נשימת האדם . יש הקבלה במשמעות המושגים אצל חכמים לבין משמעותם במקרא . שני המושגים האחרים, "חיה" ו"יחידה", נדירים מאד . בירושלמי, כלאיים ( ח ד, לא ע"ג ) , אנו קוראים על השותפים ביצירת הולד : "הלובן מן האיש שממנו מוח ועצמות והגידים . והאודם מן האשה שממנה העור והבשר והדם . והרוח והנפש והנשמה משל הקדוש-ברוך-הוא ושלושתן שותפים 31 במדרש זה מבנה משולש : כל אחד מהשותפים תורם שלושה דברים . בו" . תרומתו של הקדוש-ברוך-הוא היא רוח, נפש ונשמה, מתוך הנחה, כנראה, שיש הבדל בין שלושת המושגים . בהמשך המדרש שבבראשית רבה מביאים אמוראים בשמו של רבי מאיר ש"הנשמה הזו ממלאה את הגוף ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים 32 עולה שתפקיד הנשמה, או הרוח, הוא להפעילמלמעלה" . ממקור זה ואחרים 33 מתברר שלמרות ...  אל הספר