סיכום

פרק שני : תיאוריות סוציולוגיותפאנתרופולוגיות כמסגרת לפרשנות טקסטים 63 של חז"ל הייתה חייבת להגיב למציאות החברתית המשתנה כשהיא כבולה בטקסטים מקודשים שאינם משתנים . החירות שנטלו לעצמם לפרש מחדש את הטקסט כאשר הקונטקסט משתנה, באמצעות מדרש הלכה ומדרש אגדה, מקורה, במודע ושלא במודע, בסטרוקטורות התשתית שהולכות ומשתנות בהדרגה במשך-הזמן הארוך . זו התשתית הסמויה שעומדת ביסודה של מערכת ההלכה . היא מגיבה למציאות באמצעות כללי תגובה שמובנים בתוך המערכת . כך אפשר להבין שגיל הנישואים אינו נקבע רק מתוך נימוקים הלכתיים של טהרה מינית, למשל, אלא מושפע במידה רבה מתהליכים חברתיים . ההנמקה ההלכתית מלווה את השינוי שמתרחש במציאות . התיאוריה על מבנה המשפחה אפשרה לנו לשאול שאלות שפעמים נעלמות מעיני החוקרים : מדוע נוספה הקטגוריה "נערה" ולא הקטגוריה "נער" ; מדוע מופעל מנגנון שידוכים בבחירת בני-זוג ואין מאפשרים בחירה חופשית ; מדוע מונים המקורות שלוש דרכים לקידושים ועוד שאלות נוספות שלא עלו כאן . האפשרות לסדר מקורות שונים, שעוסקים במגוון נושאים מאותו עולם תוכן באמצעות תיאוריה אחת, מחזקת את "תוקף המבנה" של ההסבר .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים