גישה סוציולוגית ואנתרופולוגית־חברתית

פרק שני : תיאוריות סוציולוגיותפאנתרופולוגיות כמסגרת לפרשנות טקסטים 49 הסמויים שניתן לאתרם ולתארם באמצעות מבנה קבוע . 31 מציין יחד-עם-זאת קליפורד גירץ, שבמאמר על עבודתו של לוי-שטראוס שלוי-שטראוס עצמו מתייסר על שבסופו של דבר לא הצליח לחדור באופן אובייקטיבי לעולמם של נחקריו, אינו מוטרד מהשפעת סובייקטיביות החוקר על פרשנותו . הוא כותב : כתבים אנתרופולוגיים הם עצמם אינטרפרטציות מכף רגל ועד ראש [ . . . ] בניתוח תרבותי, ממש כמו בציור, אי אפשר למתוח קו מפריד בין התוכן עצמו ובין צורת הצגתו . עובדה זו מאיימת, כמדומה, על מעמדו האובייקטיבי של הידע האנתרופולוגי, בהיותה רומזת שמקורו אינו המציאות החברתית, אלא תרגיל למדני . האיום קיים אך הוא איום סרק . זכותה של סקירה אתנוגראפית לתשומת לב אינה מושתתת על יכולתו של מחברה ללכוד עובדות גולמיות במקומות רחוקים ולהביאן למולדתו, כאילו היו מסכה או תחריט, כי אם על מידת יכולתו להבהיר מה מתרחש במקומות כאלה [ . . . ] אמת המידה שעל פיה נבחן השכנוע שבביאור אתנוגראפי אינה צריכה להיות התיאור [ . . . ] המחזיק רק שלד של נתונים בלתי מפורשים, אלא כוחו 32 של הדמיון המדעי לפת...  אל הספר